ערה?

אני אוהבת את הלילה. אפילו כילדה, לא זוכרת פחד מחושך (היו פחדים אחרים אטרקטיביים יותר מבחינתי), אוהבת את השקט שיש בלילה, ומאז שיש לי ילדים אני נהנית אפילו יותר מהזמן הזה אחרי שהם נרדמים, ומעריכה כל רגע של זמן אישי וזוגי. והרבה פעמים אני דוחה את שעת השינה רק כדי לחוות עוד קצת ועוד טיפה מהזמן לעצמי. אבל כשאני הולכת לישון- אני נרדמת במהירות וישנה שינה עמוקה עד הבוקר. חוץ מאותם לילות, שהמחשבות מטרידות או שמשהו בגוף לא שקט, ואז אני חושבת על כל אותן נשים שפגשתי בקליניקה ששיתפו כמה קשה להן להירדם ולישון. מי שחוותה זאת יודעת עד כמה זה מוריד את איכות החיים, עד כמה זה הופך את הכל לקשה ומאתגר יותר. המאמר הזה נכתב עבור כל מי שחווה מדי פעם או באופן קבוע הפרעות בשינה. כי אפשר וכל כך חשוב לטפל ולא להשלים עם שינה פחות ממעולה.

חשבתם פעם איזו מופלאה היא השינה?

זמן שאנו שומטים לגמרי כל אחיזה, מרפים וחווים מעבר למימד זמן אחר, זמן חלום, זמן לא מודע, כל לילה מחדש, חלק משמעותי מחיינו אנחנו נמצאים בעצירה. בשינה קיים שינוי, בשינה יש ריפוי, מערכות הגוף פועלות בעיבוד היום שהיה וחוויותיו והכנה לקראת היום הבא.

כשאני עומדת מול תופעות בריאותיות, שמעיבות על איכות החיים, אני הולכת לאבותינו, הציידים לקטים, כי המערכת שלנו- הגוף והמוח זהים לשלהם, למרות השינויים הבלתי נתפסים באורך החיים.

אותם אנשים שחיו בהתאמה לשעון הטבע, הלכו לישון סביב זמן השקיעה והתעוררו עם הזריחה.

היום, ההמלצה הכללית לבוגרים לישון בין 7-9 שעות בלילה.

אך לפי מחקרים כ 96% מהישראלים ישנים 6.5 שעות, וכ 30% (!) חווים הפרעות בשינה ברמות שונות. עם הגיל השכיחות בקשיי השינה עולה, וכן יש מחקרים שונים על השפעת המצב הכלכלי- אנשים מבוססים יותר כלכלית ישנים יותר, נתון מעניין נוסף הוא שאנשים דתיים ישנים טוב יותר מחילוניים וגברים ישנים בממוצע פחות שעות מנשים, אך סובלים פחות בהפרעות בשינה. אם הנתונים האלו מעלים סימני שאלה- יכול להיות שהמאמר יענה עליהם או לפחות יציע השערות.