כל מה שרצית לדעת על שמן תשרית ולא העזת לשאול (כן, כולל השאלה מה זה??)
שמן תשרית הוא שם יפה למגוון רחב של שמנים, שיכולים לסייע למגוון תחומים. יכול לשמש למאכל, לעיסוי, כתחליף איכותי ומשודרג לשמנים צמחיים במוצרי קוסמטיקה ובריאות, למשל, בסרום או במשחות בריאות לעור.
שמן תשרית דורש מעט השקעה (או הרבה, כאן אפשר לבחור) והתוצאה המתקבלת שווה זהב ותשמש אותנו לאורך זמן רב.
קודם כל- אסביר מעט על מהו שמן צמחי ובמה הוא נבדל משמן תשרית.
שמן צמחי הוא שמן שמיוצר בכבישה בפירות או זרעים (או גם וגם) של צמחים. יש רשימה ארוכה ביותר של שמנים צמחיים. ביניהם- זית, חמניות, קיק, זרעי ענבים, שקדים, חוחובה ועוד רבים וטובים אחרים. אופן ההפקה שלהם, דומה להפקת שמן זית כפי שרובינו למדנו בבית הספר היסודי או אפילו בגן- את הפרי או הגלעינים- כובשים, סוחטים ומוציאים מהם את המיץ. בשלב הסופי של התהליך מפרידים בין השמן למים. וכך מתקבל שמן צמחי. את השמנים אפשר להפיק בשיטה קרה, ששומרת יותר על החומרים הפעילים והאיכות ואפשר להפיק גם בשיטה החמה, היעילה יותר מבחינת כמויות, אך משאירה אותנו עם שמן פחות איכותי. לכן גם לצריכה פנימית וגם למריחה חיצונית תמיד נעדיף שמן בכבישה קרה.
השמן הצמחי עשיר בחומצות שומן, כל שמן מכיל הרכב שונה של חומצות שומן שמעניקות לו איכויות ייחודיות. יש שמנים שנספגים בקלות וכאלו שהם יותר שומניים ו"כבדים". רוב השמנים הצמחיים מותרים לבליעה ואף מומלצים לשילוב בתזונה שלנו,
עד כאן על שמנים צמחיים. ונעבור לסיבה לשמה התכנסנו- שמן תשרית.
שמן תשרית מיוצר על בסיס שמן צמחי. שמן התשרית הנפוץ והמוכר ביותר הוא שמן קלנדולה.
הדרך להפקת שמני תשרית היא (כמו שמעיד שמו), על ידי השריית צמחים בתוך שמן צמחי.
השמן המומלץ ביותר להשרייה הוא שמן זית. יש לו יכולת מיצוי גבוהה של הצמחים שמושרים בתוכו, הוא נחשב כשמן מעולה גם לאכילה וגם בקוסמטיקה. הבעיה עם שמן זית, שהריח שלו מחובר לרובנו לאוכל ופחות לטיפוח. לכן, כשנרצה להכין שמן תשרית לצרכי קוסמטיקה, לרוב נעדיף להשתמש בשמנים צמחיים אחרים. נבחר שמנים עמידים, כאלו שלא מתחמצנים בחום, למשל שמן שקדים, זרעי ענבים, חמניות.
מה נבחר להשרות בשמן?
צמחי מרפא, עדיף מיובשים.
אילו מומלצים?
כאן נפתח לפנינו שער לעולם מגוון ורחב, מלא כל טוב, אבל גם רעילות והשפעות שעלולות להזיק, לכן חשוב להכיר צמחים ואת השפעתם עלינו. אכתוב כאן בתמצות על כמה מהצמחים ומהתועלות שלהם בשמני תשרית, אך מזמינה אתכן להמשיך ולהכיר צמחים נוספים מקרוב, כדי להעשיר את האפשרויות.
לריפוי העור- פרחי קלנדולה. אפשר ללקט פרחי קלנדולה שפורחים בר בתקופת החורף, אבל דווקא במקרה של הקלנדולה מומלץ להשתמש בפרחי קלנדולה תרבותיים, הם גדולים יותר, כתומים יותר ומועילים יותר. הם מגיעים מיובשים וחשוב לרכוש ממקום ששומר אותם בקירור. אני רוכשת מחוות עלעלים בציפורי. הקלנדולה מרגיעה עור מגורה ומתאימה לכל סוגי העור, גם עורם הרגיש והעדין של תינוקות, לא במקרה היא מככבת בכל משחות ההחתלה ובמוצרים לתינוקות.
לחיזוק הנשימה- הדס- צמח נוי נפוץ ביותר, קל למצוא אותו בכל ישוב ונדרשים מספר לא רב של ענפים. חשוב ללקט משיח שלא גדל בסמוך לכביש או לשטחים חקלאיים מרוססים. ההדס קרובת משפחה של האקליפטוס, החומרים הפעילים שבה עדינים יותר משל האקליפטוס ומתאימים גם לתינוקות.
למערכת העיכול- קמומיל. גם במקרה זה מומלץ לרכוש פרחים מיובשים ולשים לב שנשמרו בקירור. אם בכל זאת נרצה להשתמש בצמחים שצומחים סביבנו אפשר להיעזר בשיבא, בזעתריים (אזוב, אורגנו, קורנית).
אפשר לשלב שמן תשרית מצמחים שונים, ואפשר ליצור במקביל מספר שמני תשרית, כך שנוכל לשלבם בכל פעם במינון ובהרכב אחר. הכל תלוי במטרת השימוש בשמן.
מצרכים:
צנצנת מעוקרת, צמח מיובש/ טרי, שמן מתאים להשרייה, מדבקות וטוש עמיד, כירה חשמלית/ גז/ תנור, סיר עם מים.
אופן ההכנה- הגרסה המלאה:
להגדלת שטח הפנים ולדחיסה מיטבית חותכים את הצמח מראש לחתיכות קטנות (לא להגזים). אפשר לגזור עם הגבעול במקרה שהגבעול גמיש ולא תופס יותר מדי מקום בצנצנת.
נמלא 1/3 מהצנצנת בשמן
נדחוס את הצמח עד קצה הצנצנת וניצוק שמן שיגיע עד שפת הצנצנת. חשוב מאוד לוודא שלא נותר אוויר בצנצנת, מה שעלול לגרום לחמצון השמן. סוגרים את המכסה (אך לא אוטמים).
מחממים את השמן בשיטת בן מארי במשך עד 24 שעות (אפשר לפצל) מוודאים שהשמן לא עולה על 50 מעלות. (עדיף לבדוק באמצעות מד חום, אם אין בודקים בעזרת האצבע- כל עוד אפשר לגעת- החום טוב).
בסיום החימום יש למלא שוב עם שמן עד שפת הצנצנת ולרשום על גבי הצנצנת מה היא מכילה ותאריך.
המלצה נוספת היא לצפות את הצנצנת בצלופן צבעוני, לרשום על הצנצנת ברכות ומילים שהיינו רוצות שיטעינו את השמן באנרגיה.
את השמן נניח בחורף על אדן חלון הפונה דרומה או ליד האח, בקיץ נוציא החוצה לכמה שעות שמש של בוקר (לא יותר).
כעבור חודש- חודשיים- נסנן את הצמח בעזרת חיתול בד, נסחט היטב את החיתול לתוך כלי רחב. את שמן התשרית נעביר לבקבוקון זכוכית חומה בגודל תואם לכמות השמן, כדי למנוע חמצון.
נרשום על גבי הבקבוק תאריך ותכולה.
מומלץ להוסיף מעט ויטמין אי לשימור השמן (1-2%).
תוקף- כשנה אם הצמח יבש, חצי שנה לצמח טרי.
שמן מחומצן מדיף ריח רע, שנותן לנו אינדיקציה לגבי מצב השמן.
ומה הגרסה המקוצרת, אתן שואלות?
ובכן- אפשר גם בלי החלק של החימום. כלומר לדחוס צמח לצנצנת, למלא בשמן ולהמתין חודש- חודשיים. באופן כללי ישנן המלצות רבות ושונות לגבי אופן הכנת שמני תשרית, העיקר הוא לרקוח ולהתנסות ללא חשש. אם החלק של החימום מרתיע- דלגו עליו.
הסיבה שאני בכל זאת ממליצה על חימום השמן היא כי החימום מתניע את תהליך מעבר החומרים הפעילים מהצמח אל השמן והופך את התהליך ליעיל ומיטבי. שמן התשרית שמתקבל אחרי חימום עשיר יותר בחומרים פעילים.
נסו וספרו לי איך יצא ואיך השתמשתן בשמן.